מה השתנה על מנת לאפשר את הקרבת קרבן הפסח כעת רוח חדשה לאחרונה החל עם ישראל לתבוע מחדש את זכויותיו על הר הבית. למגמה הזאת סייעו פיתוחים טכנולוגיים וממצאים ארכיאולוגיים היות ועתה ניתן לקבוע את המקומות בהם רשאים יהודים לדרוך בהם לעומת מקומות שכניסתם אסורה על פיה הלכה. הטכנולוגיה המודרנית סיפקה פטנטים כמו כלי חיתוך בלייזר שדרכם ניתן לבנות מזבח בלי להשתמש בכלי גזית. אולם הגורם המהותי לשנוי אינו טכנולוגי אלא רוחני. התהוותה של מנהיגות דתית חדשה הפועלת במסגרת חידוש סנהדרין יצרה את פריצת הדרך. קבוצת מנהיגים רבניים אזרה אומץ להחיות את ההגות והסמכות ההלכתית במסגרת הריבונות היהודית המחודשת. הסנהדרין עומד בקדמת המאבק לחדש את קרבן הפסח. הוא נוטל אחראיות להבטיח שמצוות קרבן הפסח תקוים כהלכתו וגם יתאם את ההיבטים הפרקטיים עם רשויות השלטון המתאימות. לשנה הזאת בירושלים מזרז הסנהדרין את עם ישראל היושב בארצו ובגלות ליטול חלק בקרבן הפסח. הסנהדרין יברור את הכבשים לקרבן הפסח וידאג לביצוען של כל ההכנות בתקווה שנוכל לחדש את קרבן הפסח. במקרה שיופיעו מכשולים פוליטיים ואחרים הסנהדרין כבר נקט בצעדים ההלכתיים שיבטיחו שהכספים שיועדו לקרבן הפסח יהיו זמינים למטרות צדקה. כל אדם המבקש ליטול חלק בקרבן הפסח זכאי לרשום את עצמו ובני משפחתו בסכום של 7 ₪ לאדם – הסכום המשוער לרכישת כזית בשר שה לקיום המצווה. אסוף הכספים יתבצע בשקיפות מלאה ותחת בקרת רואי חשבון מוסמכים בין אם יוצאו הכספים על המטרה המקורית או שיותרמו לצדקה. אנו ערים לכך שהיוזמה הזאת כשם שהיא נועזת גם מעוררת מחלוקת; גישה של שב ואל תעשה היא תמיד לכאורה היותר בטוחה. המחלקות שרשה בויכוח יסודי סביב השאלה האם עם ישראל חייב להמתין בשקט לגאולה שתבוא במכה אחת או שמא חייבים לבצע הכנות ולהקריב קרבנות תרתי משמע על מנת להכין את הגאולה. מי שמאמץ את הגישה השנייה יתקשה למצוא נושא יותר ראוי מהחזרת עטרת קרבן הפסח ליושנה כסמל לאחדות ישראל. הקודם

מהכתבה כל אדם המבקש ליטול חלק בקרבן הפסח זכאי לרשום את עצמו ובני משפחתו בסכום של 7 ₪ לאדם לשנה הזאת בירושלים מזרז הסנהדרין את עם ישראל היושב בארצו ובגלות ליטול חלק בקרבן הפסח.