הקורבן: כסמל לאחדות וזהות יהודית התורה טרחה במספר מקומות להדגיש את חשיבות המצווה בטיפוח האחדות והזהות היהודית. הגרים יכלו לקיים את הקורבן כאות לכניסתם המלאה לעם ישראל. פה שוב מתקיים הקשר האמיץ בין קורבן פסח לברית מילה. רק אדם שנמול יכול לגשת להקריב, וכיוצא בו נאסר על יהודי שהמיר את דתו לאכול מקורבן הפסח. בנדידתם במדבר ארבעים שנה עם ישראל לא נמול ולכן לא קיימו את קורבן הפסח. רק בעברם את הירדן נימולו בני ישראל בצורה המונית והצעד המתבקש מצדו של יהושע כביטוי לזהות היהודית הייחודית היה קיום מצוות קורבן פסח (יהושע א, 1-12). קשר נוסף בין מילה לקורבן פסח הוא שמי שאינו מקיים כל אחת משתי מצוות העשה הללו עונשו כרת. זהו העונש הכבד ביותר על אי קיום מצוות עשה ומבטא את המוות הרוחני והניתוק מעם ישראל. על מנת להמעיט במקרים הללו סיפק התורה מועד ב' בפסח שני לאותם אנשים שנמנע מהם לקיים את הפסח היות והיו בדרך רחוקה או טמאים. קורבן הפסח בקיצור מקשר אותנו לזהותנו וזורע אחדות והעדרו של קורבן הפסח מהווה אבן נגד לאחדות וזהות יהודית. הצעד המשלים לכל תחייה לאומית ודתית שהגיעה לאחר תקופה של נפילה מוסרית והתבוללות היה קיום מצוות קורבן פסח. כאשר ביקש המלך יאשיהו לטהר את הארץ מנגע האלילות הפעולה הראשונה שביצע אחרי שסילק את האלילים היה חגיגת הפסח. (מלכים ב', כ"ג) כאשר נבצר מהיהודים להגיע לבית המקדש והמלך חזקיהו פעל לתקון המצב הוא זימן את כל העם לחגוג את הפסח בירושלים ולקיים את מצוות קורבן הפסח (דברי הימים ב, פרק ל'). כמו קודמיו השכיל המלך חזקיהו להבין שהקרבת הפסח היא הדרך הטובה להשכין אחדות בבני ישראל . לאחר שיבת ציון בימי עזרא הסופר. ניסה עזרא להחזיר לירושלים את מרכזיותה לעם ישראל נוכח העובדה שחלק מהאליטות לא חזר ארצה והעדיף את מנעמי בבל. הוא פעל על ידי שהקריב קורבן פסח גם עבור בני הגולה וכמובן גם עבור אלו שמילאו את חובתם וחזרו לירושלים (עזרא ו, 19-22) למדנו שקורבן הפסח פעל כסמל המובהק של אחדות ישראל. אולם אותה אחדות לא באה על חשבון הפרט ונוצר איזון מושלם. המצווה אמנם הוטלה על כל עם ישראל אבל חבורת המנויים על הקורבן הורכבה מבני משפחה או חברים כאות שהאחדות לא תבלע את אישיותו של הפרט. אבדן קורבן הפסח הותיר חלל בתוך עם ישראל שנשללה ממנו נדבך של אחדות. הקודם הבא

מהכתבה "הצעד המשלים לכל תחייה לאומית ודתית שהגיעה לאחר תקופה של נפילה מוסרית והתבוללות היה קיום מצוות קורבן פסח." "רק לאחר שעברו את הירדן נימולו בני ישראל בצורה המונית והצעד המתבקש מצדו של יהושע כביטוי לזהות היהודית הייחודית היה קיום מצוות קורבן פסח (יהושע א, 1-12).."